מתי כדאי לפנות לאבחון קלינאית תקשורת?
​

​השפה והדיבור הם הקשר של כולנו אל העולם.

לילד עם יכולות שפתיות ותקשורתיות טובות נפתחים חלונות המאפשרים לו התפתחות רגשית, חברתית וקוגניטיבית עשירה יותר.
לעומתו, ילד החווה איחור בתחום זה עשוי לחוות קשיים נוספים שימנעו ממנו להיות חלק מחברת ילדים בני גילו כפי שיכול היה להיות לולא האיחור.

כבר הוכח פעמים רבות כי לאבחון וטיפול מוקדם חשיבות משמעותית והשפעה מכרעת על יעילות הטיפול.
האבחון הוא לרב באווירה משחקית ונעימה, אינה מאיימת על הילד, וכמובן שאינה פולשנית וללא תופעות לוואי... לכן כשעולה חשש, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע.
עם זאת, גם אין צורך לרוץ לאבחון כשבעצם הדיבור והתקשורת של הילד מתאימים לגיל. צרו קשר לשיחת ייעוץ ראשונית.​

תהליך הפניה הינו ארוך יחסית לרב, ולכן מומלץ לפנות כשעולה חשד ולא להמתין יתר על המידה.
חשוב לדעת שלאיחור בהתפתחות השפה והדיבור יכולים להיות גורמים שונים, ולכן מומלץ להתייעץ עם קלינאית תקשורת ורופא הילדים על מנת לשקול צורך באבחון.

אז מתי בעצם כדאי לפנות? בכל גיל כדאי לשים לב לנקודות הבאות:



• כשמורגש פער משמעותי מבני גילו/ה ביכולת הדיבור, או ההבנה.
• ​פער משמעותי בהתפתחות השפה מהאחים הגדולים: אחים גדלים בסביבה דומה, ולכן פער בהתפתחות עשוי להעיד על קושי.
• ​כשמורגש תסכול מצד הילד מכך שלא מבינים אותו, או שלא מצליח להסביר מה רוצה: כל הילדים מבינים יותר ממה שהם מסוגלים להגיד (בדומה לכך שאנו מבינים יותר בשפה שניה שלנו, ממה שאנו מסוגלים להפיק בעצמינו). עם זאת, כאשר הפער בין מה שהילד מבין, למהשמסוגל להפיק הוא משמעותי במיוחד, הדבר יוצר תחושת תסכול מצד הילד, שרוצה להביע הרבה יותר ממה שיכול.

• ​כשמופיע ג​מגום​​
• ריור בולט ללא קשר לצמיחת שיניים​
• ​כשהגננת רואה פער: גננת רואה טווח רחב של ילדים באותו הגיל בערך, ויכולה לשים לב לפערים בולטים בתפקוד בין ילדים. לעיתים גננת חושדת בפער כשלמעשה תפקוד הילד תואם גיל, או כשהקושי שהיא רואה מקורו לא בבעיה שפתית אלא בבעיה רגשית או אחרת, אבל עדיין מומלץ לשקול את דברי הגננת.
• ​נסיגה בהתפתחות הדיבור
• ​צרידות שאינה חולפת תוך שבועיים.
• ​ילד שקשה להבינו מעל לגיל 3, גם אם לא יודעים לומר בדיוק מה הסיבה.

בנוסף לכל אלו, ניתן להשוות את תפקוד הילד לתפקוד הצפוי בכל גיל, ולהסיק אם יש פער משמעותי מהתפקוד הצפוי לגיל.